הכרת הטוב- מונח מוביל בלימוד של ימימה

.מונח מרכזי ומוביל בלימוד של ימימה נקרא- הכרת הטוב הכרת הרע יש בנו כל כך הרבה. ממש בשפע. שם מקור כל הסבל שלנו. כל הרע שאנחנו רואים באחרים ובנו. כל הביקורתיות והשיפוטיות שאנו מפנים כלפי עצמנו וכלפי אחרים. ביקורתיות ושיפוטיות שמופיעה כאשר אני נעלבת, נפגעת, מרגישה דחוייה, לא אהובה ואז אני מגיבה בכעס למשל או בהסתגרות- לדעת שתמיד תמיד בפתח הטוב ממתין לי. הוא תמיד נמצא שם למה? כי כשאני מגיבה כך מתוך מנגנון ההישרדות שלי, בפנים עמוק יושבת ילדה קטנה בודדה ופגועה מאויימת ומפוחדת שזאת הדרך היחידה שהיא מכירה על מנת לשרוד והיא, אותה ילדה קטנה, מה היא רוצה בסך הכל? שיאהבו אותה, שיקבלו אותה, שיחבקו אותה, שיראו . אותה. היא רוצה התקרבות לדעת, שתמיד בבסיס ה''עומס'' ישנה המחשבה הטובה, זאת שרוצה התקרבות, קבלה ו

לימודי ימימה- על הפער בין ההבנה השכלית שלנו והיישום שלה בחיינו

הרבה פעמים אנחנו קולטים לתוכנו הבנות שאמורות לשפר את איכות חיינו, אבל למרות ההבנות וההסכמה איתן, אנחנו לא פעם מתאכזבים כי אנחנו לא רואים את התוצאות הרצויות. כלומר יש פער בין מה שאנחנו יודעים שנכון לבין איך שאנחנו מרגישים בפועל. נאמר למשל שאנחנו ממש לא רוצים לכעוס והנה כעסנו ואז אנו מוצאים את עצמנו כועסים ושופטים את עצמנו על זה שכעסנו. ואז מה קורה לנו? אנחנו מלקים את עצמנו, אנחנו מאוכזבים. חשבנו שהבנו משהו, ציפינו מעצמנו לתוצאה מסויימת, התוצאה לא התאפשרה ומופיעה תגובה פנימית של כעס על עצמנו, ביקורת והלקאה עצמית. אנחנו נחלשים, מייאשים ומפחידים את עצמנו. בקיצור לא חברים הכי טובים של עצמנו. אם היה לנו חבר כשכל פעם שהיינו נחלשים הוא היה יורד עלינו, מבקר אותנו, שופט אותנו, היינו מפסיקים לשתף אותו

לימודי ימימה- על אור ועל שפע

כל מה שאנו מדמיינים כשפע, כטוב שהיינו רוצים בחיינו ושחסר לנו, מבוסס על ניסיון העבר שלנו. החוויות, ובעיקר הכשלונות והאכזבות, גרמו לנו, לא במודע כלל, להסיק מסקנות ולקבוע דעות ואסטרטגיות על מנת לשרוד. נקודת המבט הזאת נוצרה אי שם בילדותנו על מנת לא להיפגע. לא לכאוב. על מנת להגן על ה''ילד'' המבוהל וחסר ההגנה שבתוכנו. כל זה הפך להיות הפילטר שדרכו אנו רואים את העולם ואת מה שאנו מכנים כטוב וכרצוי, כ-שפע שאין לנו, שקשה להשיג אותו, שאולי אפילו בלתי אפשרי להשיג אותו. האחיזה הזאת ב''חסר'', במה שאין לנו ושככל הנראה יש לאחרים, היא ממש קוטבית למה שמכונה "שפע", הפוכה ורחוקה ממנו. האחיזה בחסר מחוללת פירוד, קורבניות, פחד, דחייה, קנאה, ביקורתיות, שיפוטיות, כאב, עצב, ובמקרים קיצוניים יותר ייאוש, דיכאון ומחלות.

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיב
חפש על ידי תגיות
עקוב אחרי
  • Instagram
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square