לימודי ימימה- על פגיעות

לעתים מול סיטואציה מסויימת או מול דברים שנאמרים לי, אני מוצאת את עצמי נפגעת, אפילו מאוד נפגעת. ממש נעלבת. כלומר, במהירות הבזק, רגש חזק של פגיעות מציף ומכסה אותי לגמרי, ואז, או שאני מתכווצת ומסתגרת, כמעט נעלמת, או שאני תוקפת, כועסת והודפת. ככל שהאנשים שאיתם קורים לי מצבים אלו קרובים אלי יותר, יקרים לי יותר, הפגיעה חזקה יותר וכואבת יותר. מהיכן מגיעה הפגיעות הכל כך עמוקה הזאת שמטלטלת ומערערת את כל הווייתי? איך קורה שכך במיידי, בלי שארצה אפילו, בלי שאספיק לחשוב על זה אפילו, אני ''נפגעת עד עמקי נשמתי". ובעיקר, איך אוכל לא לפעול מהמקום הפגוע כל כך? כי פעולה מהמקום הזה תביא איתה תמיד התרחקות והרי אנו רוצות התקרבות. בלימוד של ימימה אנו לומדות שבתוכי נמצאות שתי ישויות. אחת נקראת ''ילדה'' והשנייה נקרא

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיב
חפש על ידי תגיות
עקוב אחרי
  • Instagram
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square