בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ

אלול- חודש התשובה. ''פֶתַח לִי שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה''. כתוב: ''שׁ֤וּבוּ אֵלַי וְאָשׁ֣וּבָה אֲלֵיכֶ֔ם'' ימימה כותבת: "הנה את שוגה והנה את חוזרת". אל מה עלינו לשוב? אל מה עלינו לחזור? שיבה זה תמיד לדבר שהיה פעם נוכח בתוכנו, מוכר, חי וקיים, דבר שככל הנראה התרחקנו ממנו, או שכחנו, או עזבנו. הרבה פעמים אנו מוצאות שהיומיום שלנו מנוהל על ידי מה ש''חסר'' לנו, על ידי "דבר" כלשהו שאם היה לנו אותו היינו מאושרות והסבל שלנו בוודאות היה נעלם. כלומר, המערכת שלנו מתבייתת וננעלת על ה''דבר'' הרצוי והכל כך חסר הזה, שאיתו אנו קמות בבוקר, הולכות לישון בלילה ושמלווה אותנו לאורך כל היום כמו צל כבד ומעיק. אבל כשאני מתחילה להתבונן על הרגש הזה שמעכיר אל חיי, אני יכולה לשאול- האם זה נכון מה שהוא אומר לי? אם אני מרגישה ל

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיב
חפש על ידי תגיות
עקוב אחרי
  • Instagram
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square