לראות טוב- חיים בצל מגיפת הקורונה

המציאות הלא פשוטה שאנו פוגשות כיום מייצרת בתוכנו דאגות, פחדים וחרדות. השגרה שלנו נהרסת כל יום עוד קצת וסוגרת אותנו בבידוד בבתים. לא ברור מה יהיה ומתי ואיך זה יסתיים. מן מצב חדש כזה ולא מוכר, שבו אנחנו, כמו חצי כדור הארץ, משותקים. הידיעות המפחידות שמתרוצצות מהבוקר עד הלילה בכל אתר ברשת ממש לא מרגיעות אותנו. להפך, זה רק סוגר עלינו, זולל את כוחותינו, מחליש ומגביר את הפחד ואת חוסר הוודאות. מצב שמזכיר לנו את הזמניות שלנו כאן, את חוסר השליטה שלנו במתרחש וחוסר האונים. אבל האם אנו באמת חסרות אונים? האם באמת אין לנו שום בחירה? החיים שלנו מתרחשים בתודעה שלנו. המחשבה שלנו מייצרת את המציאות. "אדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות" כתב הבעש"ט. זאת תקופה שבה אנו נקראות לעשות זום-אאוט על החיים. ממש להוציא את עצמ

על הספק שמכרסם ולא מרפה

לעתים קורה כשדווקא כשאנחנו מתחילות לפעול לכיוון המיטיב והטוב עבורנו, למשל כשאנחנו מתחילות לממש דבר שרצינו ולפעול בכיוון ויש בנו כוחות ואמונה ושמחה, מגיע הספק ומתחיל לכרסם בנו. הספק מתחיל ללחוש בעורפי הרבה דברים. הוא אומר לי שאולי בכלל לא אצליח, שאולי חבל שבכלל התחלתי, שזה לא הזמן המתאים, שזה לא הגיל המתאים, שאין לי את הכישורים המתאימים, שספק אם יש תיקון ופתרון למצב איתו אני מתמודדת, שאולי מה שבחרתי זאת החלטה גורלית שתביא אלי דברים שאני חוששת מהם. שיש סכנה. הכרסום הזה מחליש אותי ובמקום חדוות העשייה והשמחה בה הייתי, מתחיל להופיע פחד, מופיעות דאגות. הספק לא מוכן לראות הצלחות קטנות, התקדמויות חלקיות שהן צעדים הכרחיים בכל דרך, הוא לא יכיר בשמחה שחוויתי. הוא ימחק וישמיד הכול. הוא עושה הרבה רעש, גו

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיב
חפש על ידי תגיות
עקוב אחרי
  • Instagram
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square