לימודי ימימה- על אור ועל שפע

December 16, 2017


כל מה שאנו מדמיינים כשפע, כטוב שהיינו רוצים בחיינו ושחסר לנו, מבוסס על ניסיון העבר שלנו. החוויות, ובעיקר הכשלונות והאכזבות, גרמו לנו, לא במודע כלל, להסיק מסקנות ולקבוע דעות ואסטרטגיות על מנת לשרוד. נקודת המבט הזאת נוצרה אי שם בילדותנו על מנת לא להיפגע. לא לכאוב. על מנת להגן על ה''ילד'' המבוהל וחסר ההגנה שבתוכנו.


כל זה הפך להיות הפילטר שדרכו אנו רואים את העולם ואת מה שאנו מכנים כטוב וכרצוי, כ-שפע שאין לנו, שקשה להשיג אותו, שאולי אפילו בלתי אפשרי להשיג אותו.

 

האחיזה הזאת ב''חסר'', במה שאין לנו ושככל הנראה יש לאחרים, היא ממש קוטבית למה שמכונה "שפע", הפוכה ורחוקה ממנו. האחיזה בחסר מחוללת פירוד, קורבניות, פחד, דחייה, קנאה, ביקורתיות, שיפוטיות, כאב, עצב, ובמקרים קיצוניים יותר ייאוש, דיכאון ומחלות.

 

התקרבות לשפע אפשרית כאשר נשנה את נקודת המבט שלנו על כל המופעים שמופיעים לפנינו בלונה פארק של חיינו. כשנתחיל לצעוד לתוך המרחב הלא מוכר, השופע, ונשחרר בהדרגה את האחיזה במה שחסר לנו ושגורם לנו לסבול. אז המציאות תתחיל להשתנות. 


מדיטציה עוזרת לשחרר את הכבלים ואת ההתניות הללו.

הטוב, השפע, קיים כל הזמן. העולם הוא מקום של שפע ושל טוב אינסופי. 


''אני ה-ו-י-ה לא שניתי". עלינו רק לצעוד לתוך הטוב הזה למרות הפחד לאבד משהו וביחד איתו. 
וכך, בהדרגה, הדרך בה נחשוב ונרגיש תשתנה ותהפוך להיות מי שאנחנו. 


זה מה שנשדר לשדה הטוב האינסופי וזה מה שנמשוך ונמגנט אלינו משם, את השפע, כי המחשבות והרגשות שלנו ממגנטים אליהם בדיוק את מה שאנחנו משדרים. 
ומה שאנחנו משדרים זה תמיד רק את מי שאנחנו. 


זאת תהיה ההשפעה והשותפות שלנו עם המערכת העליונה. 
הברכה וההודייה העמוקה על היותנו כלולים בה.
ניצוץ א-לוהי בתוך האור העליון האינסופי.