המציאות הלא פשוטה שאנו פוגשות כיום מייצרת בתוכנו דאגות, פחדים וחרדות. השגרה שלנו נהרסת כל יום עוד קצת וסוגרת אותנו בבידוד בבתים. לא ברור מה יהיה ומתי ואיך זה יסתיים. מן מצב חדש כזה ולא מוכר, שבו אנחנו, כמו חצי כדור הארץ, משותקים.
הידיעות המפחידות שמתרוצצות מהבוקר עד הלילה בכל אתר ברשת ממש לא מרגיעות אותנו. להפך, זה רק סוגר עלינו, זולל את כוחותינו, מחליש ומגביר את הפחד ואת חוסר הוודאות.
מצב שמזכיר לנו את הזמניות שלנו כאן, את חוסר השליטה שלנו במתרחש וחוסר האונים.
אבל האם אנו באמת חסרות אונים? האם באמת אין לנו שום בחירה?
החיים שלנו מתרחשים בתודעה שלנו. המחשבה שלנו מייצרת את המציאות. "אדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות" כתב הבעש"ט. זאת תקופה שבה אנו נקראות לעשות זום-אאוט על החיים. ממש להוציא את עצמנו מהסרט, להתבונן. קורה משהו חדש בעולמנו ואם אני אדמיין סרטי אימה שעתידים להתרחש כאן, אין לי שום סיכוי ואני אצא מפסידה.
אז נכון שאני לא יכולה לשנות את המצב אבל אני יכולה לשנות את התודעה שלי ובמיוחד עכשיו בתקופה בה אנו סגורות בבתים כאשר כל המהלך הוא מהלך של התכנסות פנימה.
מהלך בו אני נקראת לייצר מציאות ולעלות ל''גדולה'' שבי. לא להישאר ב''קטנה". זהו מהלך שיש בו הטבה, שיש בו חסד, גם עבורי וגם עבור יקירי ומשפחתי.
כי הרי מה קורה?
יש בתוכי שתי ישויות- הקטנה והגדולה. הקטנה נבהלת, פוחדת, רוצה לקבל, רוצה שייתנו לה, רוצה שהמציאות תתרחש כרצונה. והגדולה, כשאני מעלה אותה מתוכי, היא זאת שתחזיר לי את האור, את השמחה, את החיבור. היא זאת שיודעת להוסיף טוב לעצמה ולאחרים, לראות את הטוב ולחבור אליו.
ואני לא הקטנה. הילדה הקטנה גרה בתוכי אבל היא לא אני. הקטנה נשאבת לתוך העומס. הגדולה שבתוכי לא.
לגדולה שבי יש תפקיד. אני אוספת ומאמצת אל ליבי בחום את הילדה הלא רגועה שבתוכי ומושכת ומעלה את עצמי לגדולה שבי ומוסיפה אור, מוסיפה טוב בכל מה שמתאפשר לי. זאת נתינה. נתינה לעצמי ונתינה לאחרים.
זה ממש התפקיד שלנו בעת הזאת. יש לנו בחירה. יש לנו כוחות. יש לנו יכולות.
כשאני נותנת אור- אני מקבלת אור. אני לא צריכה לרוץ ולחפש אותו. הוא פשוט יגיע אלי מעצם זה שאני הופכת להיות נותנת.
שנזכה להיות עמוד תווך עבורנו, עבור המשפחות שלנו ועבור היקרים לנו בעת הזאת. עמוד של שפיות. עמוד של פרופורציות. עמוד של חום. עמוד של רוגע. עמוד של אהבה.
כותבת ימימה: "כל אחת מכן חייבת לגלות בתוכה את השמחה לשאוב מליבה את השמחה. יהי רצון שתשאב שמחה וששון ממעיינות הישועה בחיבור."
שנזכה שהטוב יתגלה בנו ויתגלה בעולם כולו.