מעט אור דוחה הרבה חושך- חנוכה

מעט אור דוחה הרבה חושך בחשיכה אנו ''מבלות'' די הרבה, יורדות על עצמינו היכן לא פעלנו נכון, לא עשינו מספיק, לא אמרנו את הדבר הנכון בזמן הנכון, אנחנו כנראה ''לא טובות'' ועוד שלל הקנטות עצמיות- קולות שמתרוצצים בתוכנו מבוקר עד ערב, מכים בנו ללא רחם, ממררים את חיינו ומשכנעים אותנו שאין לנו שום סיכוי מולם. מכיוון שחווית הדחייה העצמית הזאת מעכירה את חיינו ואת יומנו, אנחנו פונות החוצה במקום פנימה. אני מצפה שהאחר יקבל אותי, כי אם הוא ירצה אותי, אולי גם אני ארצה אותי. אם הוא יעריך אותי, אולי גם אני אעריך את עצמי. במקום הזה החשיכה רק גוברת. במקום הזה מתפתחת תלות שלא נותנת לנו מנוח כי הרגשתנו הטובה תלויה במישהו אחר. כאן מקור הרבה מהאכזבות והבדידות שאנו חוות, וזה גם מקור לשפע של כעסים על הזולת שלא מספק לי

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיב
חפש על ידי תגיות
עקוב אחרי
  • Instagram
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square