מעט אור דוחה הרבה חושך- חנוכה


מעט אור דוחה הרבה חושך

בחשיכה אנו ''מבלות'' די הרבה, יורדות על עצמינו היכן לא פעלנו נכון, לא עשינו מספיק, לא אמרנו את הדבר הנכון בזמן הנכון, אנחנו כנראה ''לא טובות'' ועוד שלל הקנטות עצמיות- קולות שמתרוצצים בתוכנו מבוקר עד ערב, מכים בנו ללא רחם, ממררים את חיינו ומשכנעים אותנו שאין לנו שום סיכוי מולם.

מכיוון שחווית הדחייה העצמית הזאת מעכירה את חיינו ואת יומנו, אנחנו פונות החוצה במקום פנימה. אני מצפה שהאחר יקבל אותי, כי אם הוא ירצה אותי, אולי גם אני ארצה אותי. אם הוא יעריך אותי, אולי גם אני אעריך את עצמי.

במקום הזה החשיכה רק גוברת.

במקום הזה מתפתחת תלות שלא נותנת לנו מנוח כי הרגשתנו הטובה תלויה במישהו אחר.

כאן מקור הרבה מהאכזבות והבדידות שאנו חוות, וזה גם מקור לשפע של כעסים על הזולת שלא מספק לי את האישור הזה, את ההכרה הזאת בי, וכעסים על עצמי שהגעתי בכלל למקום הזה.

אז איך יוצאים מהלופ הזה?

לאט ובהדרגה אנו מתחילות להפנות את המבט פנימה. לא החוצה. מה קורה איתי. לא מה קורה עם האחר. איך אני עוזרת לעצמי, מרימה את עצמי, למרות החלום הילדי שיש לי שההכרה בי תתרחש על ידי מישהו חיצוני שיחזיר לי את מה שחסר לי.

אני לומדת להחזיר לעצמי את מה שחסר לי ללא תלות באחרים. להדליק את האור בתוכי. זה אור שנמצא בי כל הזמן רק שהחשיכה מסתירה אותו.

ואז, ממש כמו בנס פח השמן, בין כל כדי השמן המנותצים שהיוונים החריבו וטימאו בבית המקדש, החשמונאים חיפשו ומצאו בתוך ההרס, בתוך החורבן, בתוך הכאב והאובדן, כד עם שמן למאור. כך גם בתוכנו פנימה ישנו "כד שמן", חלק מהותי, חלק שלם ונקי, ניצוץ אלו-ה ממעל, חלק שאי אפשר לטמא אותו, אי אפשר להשמיד אותו, אי אפשר למחוק אותו. הוא קיים בנו תמיד והוא טוב מוחלט.

כותבת ימימה: "המהות לעולם נשמרת".

ואנו, בתוך החשיכה, עם הכאב ועם החולשה, מוצאות את ה''כד'' הזה בתוכנו וממנו מדליקות אור שהולך ומוסיף וגדל מיום ליום עד ש''חשיכה כאורה יאיר".

"באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש"- רק עם אור אפשר לגרש את החושך. לא בנוקשות ובדרישה מעצמנו, לא במאבק, לא בהתנגדות.

וכשמגיעים רגעים שבהם אנו כבר כל כך עייפות ואין לנו כוח לכלום, ניתן לפנות פנימה ולמצוא אור קטן שנוכל לתת לעצמנו כרגע. טוב יחסי, טוב חלקי שכן מתאפשר לי כרגע. את הנקודה הזאת אני מייקרת ומטפחת בקרבי כי היא המקור והניצוץ שיצית בתוכי אור גדול ויביא ברכה לי ולסובבים אותי היקרים לי.

כותבת ימימה: "להיות קלות ומוסיפות ועוזרות ומאירות."

חג מאיר ושמח 😊

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיון
חפש לפי תגיות
עקוב אחרי
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square
  • Google+ Basic Square