יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיך לייצר בתוכי שדה אחר, חדש, מואר, שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' ואני יכולה לעשות זאת. זה אפשרי. ואז ההרגשה שלי משתנה כי המחשבה היא זאת שמייצרת את מציאות חיי.
תמיד יהיו זמנים של חשיכה זה נתון. וזה נתון שיש לו מטרה. מטרת חיים. העבודה שלנו היא להכניס למקומות הללו אור להדליק נר במקומות החשוכים
ואז, ממש כמו בנס פח השמן, בין כל כדי השמן המנותצים שהיוונים החריבו וטימאו בבית המקדש, החשמונאים חיפשו ומצאו בתוך ההרס, בתוך החורבן, בתוך הכאב והאובדן, כד עם שמן למאור.
כך גם בתוכנו פנימה ישנו 'כד שמן', חלק מהותי, חלק שלם ונקי, ניצוץ אלו-ה ממעל, חלק שאי אפשר לטמא אותו, אי אפשר להשמיד אותו, אי אפשר למחוק אותו. הוא קיים בנו תמיד והוא טוב מוחלט.
ואנו, בתוך החשיכה, עם הכאב ועם החולשה, מוצאות את ה'כד' הזה בתוכנו וממנו מדליקות אור שהולך ומוסיף וגדל מיום ליום עד ש'חשיכה כאורה יאיר''
'באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש'- רק עם אור אפשר לגרש את החושך. לא בנוקשות ובדרישה מעצמנו, לא במאבק, לא בהתנגדות.
לגלות את האור הגנוז. להדליק נרות החצרות קדשך.
שהקב''ה יפתח בשבילך את השמים ושתזכי להתחבר לאור הגנוז לבושה במלבושים של אור